עיזבון המנוח אברהים ז"ל ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

פסק דין

1.בפני תביעה של עיזבון ויורשים לפי סעיפים 36-35 לפקודת הנזיקין, נ"ח לפיצוי הנזקים שנגרמו ממותו של המנוח, קטין יליד 1985, כתוצאה מתאונה שקרתה ביום 18.10.98, כאשר המנוח טיפס על עמוד חשמל מתח גבוה שהוצב על ידי הנתבעת, התחשמל ונפל מהעמוד מגובה רב ונפטר בסמוך לאחר הנפילה. ע"פ תעודת בית החולים בגופת המנוח נמצאה כוויה בפלג ימני של גופו ושפשוף.

נטען כי עמוד חשמל בפני עצמו הוא "דבר מסוכן" ובנוסף כי חל הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו."

הנתבעת טוענת כטענת הגנה מקדמית, כי טיפוס על עמוד חשמל היא התנהגות קיצונית, חריגה ביותר ובלתי סבירה בעליל שלא ניתן למנוע אותה. לפיכך נטען שהתאונה קרתה למרות קיומם של אמצעי זהירות מעבר למקובל בעולם.

כמו כן, נטען לנזק ראייתי כי התביעה הוגשה מספר ימים לפני תום תקופת ההתיישנות.

חבות

2.מתוך הראיות עולה כי המנוח טיפס על עמוד מתח גבוה וזחל על זרוע טלסקופית לכיוון חיבור תילי חשמל שהיו מחוברים למתח חי. המנוח התחשמל כשהיה על הזרוע. הנסיבות הן שהנתבעת הציבה בשטח פתוח, שלא בתוך יישוב, עמוד מתח גבוה מסבך הבנוי משלבים הניתנים לטיפוס. לא הובאו ראיות כי במועד התאונה היו על העמוד מגנים חוסמי טיפוס. נטען שהיו מגני טיפוס לפי סוג העמוד (ש/1) אך לא הוכח שהם מנעו טיפוס.

מתוך הראיות עולה שקרוב לוודאי המנוח נפגע מפרץ חשמל ולא מנגיעה בתיל שבו עובר מתח חי.

עמדת הנתבעת הייתה שמדובר על עמוד שהונח יחד עם עמודים אחרים מחוץ לאזורים מיושבים. יש בהם סיכון אך יש גם גורמי סיכון אחרים כגון כבישים בין-עירוניים. נטען כי הנתבעת אינה צריכה לצפות התנהגות לא צפויה לגבי עמודי מתח גבוה המונחים באזורים פתוחים.

על פי הראיות עמודי המתח הגבוה הונחו מהצד השני לכביש מס' 31, כביש שוקת ערד, שהוא כביש בין-עירוני כאשר בצד השני של הכביש מצוי היישוב חורה. לפי נתוני הנתבעת מרחק עמוד המתח הגבוה מבתי הישוב 200 מטר מהבתים בצפון היישוב ו- 500 מטר מהבתים בדרום הישוב.

ב"כ התובעים טוען כי הנתבעת הכירה בבעייתיות של עמודי מתח גבוה גם באזורים פתוחים בהקשר למגזר הבדואי ולפיכך החליטה לחסום גם אותם מפני טיפוס. הוא הפנה לראייה המוזכרת בפסק דינה של כב' השופטת תמר נאות פרי [ת.א. (שלום חיפה) 2410/08 עיזבון המנוח קיעאן ז"ל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (לא פורסם, 09.03.10 (להלן: "עניין- קיעאן")] כי מחמת תאונות באזורי מגורים של הבדואים החלה בשנת 2004 עבודת מטה לקראת ניסוחם של נוהלי בטיחות חדשים לגבי מיגון עמודי חשמל ובשנת 2006 החל יישום של פרויקט המיגון לאחר פיילוט שנערך בשנת 2005.

ע"פ הפרויקט הוחלפו שלטי האזהרה על גבי העמודים, והקוצים סביב העמודים והוספו לוחות פח למניעת טיפוס.

על פי מסמך של הנתבעת המסכם את הפיילוט משנת 2005, צויין כי בבחינת עלויות וסיכויי פגיעה יש להעדיף את ההשקעה בטיפול בעמודים הממוקמים באזורים מיושבים. אך במקום שהעמודים נמצאים באזורי נופש משפחתי או אזורים פתוחים בו מתגוררים הבדואים יש לפעול כמו באזורים מיושבים (סעיף 24 לפסק הדין).

התאונה נשוא תיק זה קדמה את אותו נייר עמדה ונוהל שיצא בהמשך לפיילוט ("הוראת שעה לפרויקט שיפור מיגון ושילוט עמודי חשמל"). יחד עם זאת עולה מכך הוא שהנתבעת הכירה בכך כי עמודים מסבך מועדים לפורענות של טיפוס באזורים פתוחים שבו מתגוררים בדואים בדומה לעמודים דומים באזורים מיושבים.

הנתבעת הצביעה על כך שכדי להגיע לעמודי המתח הגבוה היה על המנוח וחבריו לחצות את הכביש הבין-עירוני וכן לטפס לגובה. התאונה התרחשה לאחר חיבור העמוד לקו המתח הגבוה, למרות שגם הילדים ביישוב חורה ומשפחותיהם ידעו את הסיכון מחשמל.

על פי הראיות שלא היו במחלוקת לחלק העליון של עמוד החשמל חוברו זרועות מתכת (טלסקופיות), שאף הם בנויים מסבכה ובקצוות של העמודים נתלו מבודדי קרמיקה שבקצה שלהם חוברו תילי החשמל. במועד התאונה העמוד היה מחובר לקו מתח גבוה, חי (צילום של החלק העליון של העמוד הוגש וסומן נ/ 1).

3.התובעים העידו עדים אשר תומכים בגרסת התביעה שהמנוח טיפס ביום האירוע על עמוד החשמל והוא התחשמל ונפל לארץ מגובה רב כאשר הוא היה על הזרוע.

עפ"י עדות המומחה של התובעים, כדי להיפגע ממכת חשמל די לעלות על הזרוע עצמה ולהתקרב לחיבור קו המתח החי. כי במצבים של לחות ואבק יש זחילה של חשמל מהתילים המחוברים למתח חי, למבודדים ומשם למוליך סמוך. במקרה זה המוליך הוא ילד המטפס על גבי הזרוע. עמדת העד המקצועי של הנתבעת הייתה שנדרש להתקרב למבודדים כי האוויר עצמו מבודד (עמ' 35 לפרוטוקול). המחלוקת היא המרחק המסוכן מהמבודדים כשהמומחה של התובעים טוען למרחק של 1.60 מטר (עמ' 30 לפרוטוקול).

4.סיבת הטיפוס על עמוד החשמל –

גרסת עדי התובעים, נערים בעת התאונה, הייתה שהמנוח, נער בן 13, התערב עם אחיו העד ח'אלד מי יוכל להגיע ראשון לראש העמוד. העד ח'אלד העיד כי מאז שהונחו עמודי החשמל במקום טיפסו הנערים של הישוב הסמוך, חורה, על העמודים. על פי העדויות של ח'אלד, שהיה אז בן 12, משחק הטיפוס נמשך גם כשחוטים חוברו לעמודים. שני עדי התובעים העידו שלא ידעו על חיבור לקו מתח עליון, דהיינו לחשמל, והוסיפו כי עובדי הנתבעת שראו אותו מטפסים לא העירו להם על כך. לעדות זו לא הובאה עדות הזמה.